פרסומים ועיתונות

פרסומים:

העליון הכריע; חברת הביטוח מגדל רשאית לקזז הלוואות שנלקחו ע”י חייב חדל פירעון ולא הוחזרו על ידו

פסק דינו הדרמטי של בית המשפט העליון הדוחה את ערעורה של מרי פינצ’ב כנגד חברת הביטוח מגדל, קובע הלכה מנחה וברורה (בדעת רוב  השופטים) ביחס לכספים אותם לווה חייב על בסיס אלו העומדים לטובתו בחברת ביטוח, ולזכותה של חברת הביטוח לעשות שימוש בכספים אלו באמצעות זכות הקיזוז בשעה שהחייב נקלע להליכי חדלות פירעון.

פס”ד החשוב זכה לסיקור נרחב במגזין דה מרקר ובמגזין גלובס (הן בעיתונות הכתובה והן באתר הנט) לנוחיותכם מצורפים קישורים:

https://www.themarker.com/markets/1.599199

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001233926

משרדנו ייצג את חברת הביטוח מגדל ואנו גאים עד מאד בתוצאת פסק הדין, אשר שמה קץ לאי הסדר ולהלכות הסותרות אשר התקבלו בשנים האחרונות מעת לעת ע”י בתי המשפט המחוזיים בהליכי חדלות פירעון.

כבוד השופט יורם דנציגר הוא שכתב את עיקר ההכרעה ובדרכו שלו (יצירתית יש לאמר) הוא קבע כי למגדל עומדת זכות קיזוז ביחס לכספים אלו ומשכך סבור הוא  כי מתייתר הצורך  לדון בזכות השעבוד והעיכבון של מגדל.

בית המשפט קובע מפורשות כי כאשר מדובר בבקשת נושה, על יסוד הסכמת חייב שניתנה עובר לפתיחת הליך פשיטת הרגל, על בית המשפט של פש”ר לאשר זאת (שכן מדובר למעשה בבקשה המושתתת על הסכמת חייב שניתנה עת חתם הוא על מסמכי ההלוואה).

בית המשפט ער לכך (עמ’ 19 לפסק הדין) כי הכרה זו בזכות הקיזוז של נושה בהליך פשיטת הרגל מביאה לתוצאות לא פשוטות, שכן יתר הנושים הלא מובטחים נאלצים להסתפק בפירעון חלקי של החוב  כלפיהם באופן יחסי לגודל הנשייה שלהם ומעלה את השאלה האם ראוי כי דווקא גוף פיננסי כגון חברת ביטוח ייהנה מזכות קיזוז שהיא שוות מעמד לזכות “בטוחתית” במסגרת הליך פשיטת הרגל, ומסקנתו הינה כי במקרה שכזה אין פגיעה בנושים רגילים זאת משום שכספי הקצבה ממילא אינם מהווים חלק מקופת פשיטת הרגל, נוכח הוראת סע’ 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל.

כבוד השופט דוד מינץ הצטרף אף הוא לדעת חברו השופט דנציגר, אך סבור היה כי יש לדון הן בשאלת זכות השעבוד והן בשאלת זכות העיכוב.

לשיטתו גיבוש הנשייה המובטחת של מגדל היא זו אשר מאפשרת לה לקזז את חובה של המערערת כלפיה והיא זו הגוברת על ההגבלה המצויה בהוראת סע’ 85 (1א) לפקודה.

עוד קובע השופט מינץ כי זכויות אלו הינן בתוקף אף בראי הוראת סעיף 25 (א) לחוק קופות גמל.

לדידו מגדל אינה זקוקה להסכמת המערערת ליצירת שעבודים ואף זכות העיכבון משתכללת מעצמה עם היווצרות החוב.

השופט מינץ מפנה גם להוראת הקיזוז בסע’ 255-256 לחוק חדלות הפירעון החדש (אשר יכנס לתוקפו בעוד כ- 18 חודש)  וקובע כי הזכות “החדשה” אף רחבה יותר מזו הקבועה בסע’ 74 לפקודת פשיטת הרגל.

כך גם ביחס להוראת סע’ 253 לחוק החדש הקובע כי זכות העיכבון משתכללת לכלל נשיה מובטחת עם פתיחת הליכים כנגד החייב ולא תעמוד עוד למלווה מגבלה בדמות הוראת סע’ 25 (א) לחוק קופות גמל.

כבוד השופטת ענת ברון מצטרפת לתוצאה אליה הגיע השופט דנציגר, אם כי היא שותפה לעמדתו של השופט מינץ ביחס לזכות השעבוד והעיכבון  ואינה מסכימה להותיר את זכות הקיזוז לבדה כדי לאפשר למגדל לגבות את החוב.

פסק דין בימש עליון

חוות דעת – שעבוד צף

מן העיתונות:

זהירות, אשראי ללא פיקוח

מחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסמה לאחרונה טיוטת נוהל להליכי גביית חובות על ידי התאגידים הבנקאיים. עיקר ההנחיות החדשות הן: בכל בנק תוקם מחלקה חדשה שתרכז את הטיפול בחייבים;  קרא עוד…

נקודת אור במערכת גבייה דורסנית

בשורה טובה הגיעה לחייבים, שחובם לרשות האכיפה והגבייה של המדינה הלך ותפח בשנים האחרונות. הכנסת אישרה אתמול (ב’) הצית חוק להפחתת תוספות פיגור שנוספו על קנסות, בשיעור של 40%  קרא עוד…

הכסף שלי

גביית חובות אגרסיבית? החייבים מתחמקים בשיטתיות למרות הטענה על שיטות גביה אגרסיביות כלפי חייבים, באמצעות ההוצאה לפועל ואטימות הבנקים עד כדי הפקרות, כדאי לדעת שמהצד השני ישנם אלפי חייבים שמתחמקים בשיטתיות ובתחכום מחוב כלפי הבנק, קרא עוד…

דב שילנסקי ושות' משרד עו"ד, כל הזכויות שמורות ©

למעלה